האנטישמיות בגרמניה החלה לבצבץ כבר בשנות השלושים המוקדמות, וגברה מאוד עם התחזקות הנאצים. יהודים רבים החליטו להגר, ובמקביל התגברה הפעילות הציונית.
מעמדה של הקהילה היהודית בברלין בוטל במרס 1938. בנובמבר אירעו פרעות "ליל הבדולח" במהלכם הוצתו בתי הכנסת, הותקפו מוסדות ציבור, נפרצו ונשדדו בתי המסחר. מאז, הותר דם יהודי בכל מקום.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה, ספטמבר 1939, היו בברלין כ-75,000 יהודים – כמחצית ממספרם בתחילת שנות השלושים. על היהודים הוטלו הגבלות חמורות. בין היתר הם אולצו לענוד את הטלאי הצהוב ונדרשו לפנות את דירותיהם, כמסווה לגירושם מזרחה.
בסוף חודש פברואר 1943, כשהחלה השמדת היהודים בכל ערי גרמניה, נשלחו רבים מיהודי ברלין בקרונות משא לאושוויץ, שם נשלחו למוות או לעבודות כפייה.
עד תום המלחמה נספו כשליש מחצי מיליון יהודי גרמניה, רבים מהם תושבי ברלין.
מתתיהו והוריו גורשו לאושוויץ. שם, מיד בבואם, נרצחה האם. הבן והאב נשלחו לעבודות, וכעבור זמן מה מת האב. רק מתתיהו החזק שרד בעבודות הקשות וזכה להגיע ליום השחרור.
עם תום המלחמה נסע לבלגיה. שם שמע הרצאות בנושא הציונות, הצטרף למפ"ם והתכונן בהכשרה לעלייה לארץ. ביוני 1946 עלה במרסיי שבצרפת לאוניית המעפילים "ביריה". לאחר תלאות הגיעה האונייה לנמל חיפה ב-1 ביולי 1946.
כחודש ימים הוחזק מתתיהו במחנה המעצר בעתלית, עד שהגיע רישיון העלייה מהסוכנות היהודית.
מששוחרר מהמחנה עבר להתיישב בקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל. אחרי זמן מה עזב את הקיבוץ, עבר לתל אביב, שם גר דודו, והחל ללמוד מקצוע. בשעות הפנאי נהג לכתוב בשפת אמו – גרמנית – שירים אודות תחושותיו ותלאותיו.
זמן קצר לאחר הגיעו לתל אביב הצטרף מתתיהו ל"הגנה", ובפרוץ מלחמת העצמאות היה בין המגינים על אזורי אבו כביר ומנשייה.
בהמשך צורף לגדוד 54 בחטיבת "גבעתי", חטיבה 5. מתתיהו הוסמך כחובש, והשתתף בתפקיד זה בקרבות הגדוד באזור ירושלים.
עם הפלישה המצרית לאחר הכרזת העצמאות הועבר הגדוד לאזור איסדוד (אשדוד). בליל 2/3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר כביש החוף (כיום – גשר "עד הלום"). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה לעבר תל אביב.
בקרב זה, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948), נפלו למעלה מעשרים לוחמים וביניהם מתתיהו. בעת שעבר בין הפצועים הוא נפגע מכדור בריאות, אחר כך פגעו בו עוד שלושה כדורי אויב והרגוהו.
מתתיהו היה בן עשרים בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בכפר ורבורג.
