עם סיום המלחמה לא נודעו עקבות בני משפחתו של צבי. הוא הצטרף לבריגדה היהודית מארץ ישראל בעת שהותה כחיל כיבוש בבלגיה, ועמה הגיע לארץ בשנת 1946.
כאן ניסה להסתדר בעיר, ומשלא הצליח עבר לקיבוץ דפנה שבגליל העליון – ראשון הקיבוצים במסגרת יישובי "חומה ומגדל" בצפון עמק החולה. לאחר מספר חודשים עבר לקיבוץ בית קשת שלמרגלות הר תבור, ראשון היישובים שהקימו חברי הפלמ"ח.
בתקופת מלחמת העצמאות היה נתון קיבוץ בית קשת במצור חלקי, וסבל רבות מהתנכלויות ערביי הסביבה. צבי, שגויס לחטיבת "גולני" – חטיבה מספר 1 ב"הגנה" – היה מטובי הלוחמים נגד הערבים בהגנה על המשק וסביבתו. לכל פעולה נחלץ בין הראשונים, ודרש את שיתופו בקרבות.
ביולי 1948 נשלח צבי להגנת סג'רה.
סג'רה היה כפר ערבי בגליל התחתון, שבסמוך לו הוקמה בסוף המאה התשע-עשרה חוות הלימוד החקלאית והמושבה אילניה – תחנה חשובה בתולדות תנועת העבודה, השמירה וההגנה, שבין הפועלים בה היה דוד בן-גוריון. הכפר והגבעות שסביבו שכנו בקרבת צומת דרכים עתיק וחשוב (כיום צומת גולני), אשר חלש על הדרך בין עפולה וטבריה ולהחזקתו נודעה חשיבות רבה בשליטה על הגליל התחתון.
במסגרת מבצעי "עשרת הימים", אותם יזם צה"ל ביולי 1948 לגירוש צבאות הפלישה הערבים מהארץ, נערך מבצע "דקל", בו שותפו יחידות מחטיבות "גולני", "שבע" ו"כרמלי". במהלך המבצע התחוללו באזור סג'רה, ובפרט בגבעות הסמוכות למושבה ולצומת, קרבות עזים ומרים מול "צבא ההצלה" הערבי, שתוגבר בכוחות בלתי סדירים מהכפרים הערביים בסביבה.
כשנדרשה תגבורת מאנשי בית קשת להגנת המושבה סג'רה ועורק התחבורה בין הגליל המזרחי למרכז הארץ מפני התקפות האויב, דרש צבי בתוקף שיצרפוהו אל היוצאים.
הקרבות החלו בליל 9/10 ביולי 1948. כוח "גולני" תקף את אזור הצומת וכבש משלט באזור, אך למחרת הגיבו הערבים בהתקפת נגד עזה והצליחו להגיע עד לשערי המושבה. צבי ניצב בעמדה קדמית של המשלט המערבי (ממערב לסג'רה הערבית, בנקודה הצופה על ריכוזי האויב בשפלת תורען), לחם בעקשנות והפיל רבים מאנשי האויב בצליפתו הדייקנית.
למחרת, ד' בתמוז תש"ח (11.7.1948), כשנצטוו הלוחמים לסגת מה"לשון" הקדמית אל המשלט בגלל הפגזה כבדה, נשאר צבי שוכב במקומו כשהוא קולע ברובהו אל האויב. במקום זה נפל מפגיעת רסיס פגז.
הלחימה הקשה התנהלה במשך שמונה ימים רצופים, כשהמשלטים על הגבעות סביב לסג'רה עוברים מיד ליד. עם סיום הקרבות נותר הצומת בידי צה"ל. עמידתה של אילניה מנעה את ביתורו של עמק יזרעאל ואת ניתוקו של הגליל. הישגי הקרב תרמו לריתוק הכוחות הערביים ולהבסת כוחות קאוקג'י.
