יוסף הצעיר הופרד מהוריו מיד לאחר הכיבוש הגרמני. בשנים הבאות הוא טולטל ממחנה למחנה, הועבד בפרך, נשא רעב ותלאות אך החזיק מעמד. ביום 5.5.1945 שוחרר על ידי הצבא האמריקני.
משהבין יוסף כי כל בני משפחתו נספו בשואה, הצטרף לחבורת חלוצים. בעזרת חיילי הבריגדה היהודית הם עברו מגרמניה להכשרה באיטליה, ובסוף 1945 העפילו ארצה. האנייה הצליחה להימלט מההסגר הבריטי וכל מעפיליה הורדו בשלום בחוף הרצליה.
בהגיעו הצטרף יוסף לקיבוץ חולתה בעמק החולה. עד מהרה מצא את מקומו בעבודה במסגרייה, ואף השתלב בחיי החברה ובשאיפותיה.
מתחילת מלחמת העצמאות עמד קיבוץ חולתה בקו החזית מול האויב הסורי, אשר כצפוי פלש לארץ מיד לאחר הכרזת העצמאות (14.5.1948). כמו כל החברים מילא יוסף את חובתו בשמירה ובהגנה.
ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948) יצא יוסף עם קבוצת חיילים דרומה, בכוונה לעזור למושבה משמר הירדן אשר הייתה נתונה תחת התקפה סורית. בהיותם בחורשת זיתים סמוך למושבה פתח כוח סורי באש על הכוח, יוסף נפגע מפגז אויב ונהרג.
כעבור חמישה ימים הצליחו הסורים לכבוש את משמר הירדן, אשר שוחררה כעבור כשנה, בהסכם הפסקת האש.
