ליפסקר אריה לייב (לייבל)

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישתה של גרמניה לפולין וכיבושה במלחמת בזק ("בליצקריג"). מיד לאחר מכן פורסמו צווים ותקנות אנטי-יהודיות שהביאו לבידודם החברתי של היהודים, לנישולם הכלכלי ולערעור כל מערכות חייהם.
אחרי זמן קצר החל ריכוז היהודים בגטאות, ובהמשך שילוחם למחנות השמדה. בתום המלחמה נותרו בפולין כ-300,000 יהודים בלבד.
מכל משפחתו היה אריה היחיד ששרד את ימי המלחמה ואת זוועות הנאצים. היה במחנות המוות טרבלינקה ואושוויץ, וניצל בנס.
בתום המלחמה, בשנת 1945, במהלך נדודיו וניסיונותיו להגיע לשווייץ אשר בה קיווה למצוא את דודו, נאסר אריה. הוא נשלח לפריז, שם הובטח לו שיקבל רישיון עלייה לארץ ישראל, ואמנם קיבל אותו ועלה ארצה.
ב-16 ביולי 1945 הגיע אריה לארץ, ובחר להצטרף לקיבוץ דתי. הוא נשלח לקיבוץ חפץ חיים שבשפלה. אך אריה התקשה להסתגל לחיים השיתופיים, ולאחר שמצא בארץ את קרובי משפחתו הם לקחוהו לביתם בתל אביב ודאגו להבראתו.
עם צו הגיוס לצבא נענה אריה מיד לקריאה והצטרף לגדוד 12 בחטיבת "גולני" – חטיבה מספר 1 ב"הגנה". אריה ליפסקר שירת בפלוגת "מיכה" כמקלען. במסגרת זו השתתף בכיבוש והגנת טבריה, בקרבות בגליל ובעמק הירדן, ומילא את כל תפקידיו בעוז ובהתלהבות.
ביולי 1948 לחם אריה בקרב בסג'רה במבצע "דקל".
סג'רה היה כפר ערבי בגליל התחתון, שבסמוך לו הוקמה בסוף המאה התשע-עשרה חוות הלימוד החקלאית והמושבה אילניה – תחנה חשובה בתולדות תנועת העבודה, השמירה וההגנה. הכפר והגבעות שסביבו שכנו בקרבת צומת דרכים עתיק וחשוב (כיום צומת גולני), אשר חלש על הדרך בין עפולה וטבריה ולהחזקתו נודעה חשיבות רבה בשליטה על הגליל התחתון. בסיום ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות נערך מבצע "דקל", שמטרתו הייתה לסלק את "צבא ההצלה" הערבי שהתבסס בגליל והיווה איום על כל יישובי הצפון, ולהסיר את החשש שמא ישמשו מאחזיו כעמדות לצבאות הפלישה הסורי והלבנוני. במבצע שותפו יחידות מחטיבות "גולני", "שבע" ו"כרמלי".
הקרבות החלו בליל 9/10 ביולי 1948, כאשר כוח "גולני" תקף את אזור הצומת וכבש משלט באזור. אך למחרת הגיבו הערבים בהתקפת נגד עזה והצליחו להגיע עד לשערי המושבה אילניה. "צבא ההצלה" לווה בשריוני קרב נושאי תותח ובכוחות בלתי סדירים מהכפרים הערביים בסביבה, והלחימה הקשה התנהלה במשך שמונה ימים רצופים, כשהמשלטים על הגבעות סביב לסג'רה עוברים מיד ליד. במהלך הקרבות נפלו לצערנו עשרות לוחמים ישראלים.
ברוך השם עם סיום הקרבות נותר הצומת בידי צה"ל, ו"צבא ההצלה" ספג מכה קשה. עמידתה של אילניה מנעה את ביתורו של עמק יזרעאל ואת ניתוקו של הגליל. במהלך המבצע נכבשה נצרת, בה שכנה מפקדתו של קאוקג'י, הגליל התחתון שוחרר והיה לחלק ממדינת ישראל.
בקרב בסג'רה, ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948), נפל אריה.