למברגר רינה

במרס 1938 בוטל מעמדה של הקהילה היהודית בברלין. בנובמבר אירעו פרעות "ליל הבדולח", שבמהלכו נרצחו מאות והוטלו על היהודים הגבלות רבות.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בברלין כ-75,000 יהודים. רבים מהם נדרשו לפנות את דירותיהם כמסווה לגירושם מזרחה. עד שנת 1943 גורשו מרביתם למחנות השמדה.
במהלך המלחמה נספתה אמה של רינה, לא ידוע כיצד. רינה הצעירה הגיעה לבלגיה, לבית ילדים במרקן. במקום זה, שאליו הגיעו ילדים רבים ניצולי התופת הנוראה, מצאה גם רינה מזור לסבלותיה ואט אט התאוששה.
ביולי 1946 עלתה לארץ ישראל עם קבוצה מאותו בית ילדים, במסגרת "עליית הנוער".
במחצית אוגוסט 1948 התגייסה רינה לצה"ל. היא סיימה קורס אלחוט ולאחריו הוצבה בחיל הקשר כטלפוניסטית. רינה שירתה במחנה "גדעון" הסמוך לקיבוץ, וכך התאפשר לה לבלות את חופשותיה ואת שעות הפנאי שלה בין חבריה מבלגיה. הייתה גאה מאד בשירותה ובמדיה. בתפקידה האחרון שירתה במטה גדוד 91 של חטיבה תשע (חטיבת "עודד").
ביום כ"ח באייר תש"י (15.5.1950) נפטרה רינה בעת שירותה. בת עשרים ואחת במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצה, עין הנצי"ב.