מייזליק יעקב

בשנת 1944 שולח יעקב למחנה ריכוז, והיה עצור בו במשך כשנה, עד השחרור. באותה תקופה נרצחו הוריו ובני משפחתו.
לאחר השחרור הצטרף יעקב לקבוצת מעפילים, אשר עלתה ארצה באופן בלתי ליגלי בתחילת 1947. בחוף הסמוך לאשדוד נתפסו המעפילים על ידי הבריטים והמתינו לגירושם לקפריסין. בזמן ההמתנה יעקב הצליח לשכנע את הבריטים כי הוא ארצישראלי, וכעבור ימים מספר, ב-1 במרס 1947, שוחרר.
יעקב התיישב ברמת גן. עבד כפועל.

בפרוץ מלחמת העצמאות היה יעקב בין ראשוני המתגייסים לחי"ש (חיל השדה) ברמת גן. שירת בגדוד 21 בחטיבת "כרמלי" – חטיבה מספר 2 של ה"הגנה". בחודשים הבאים השתתף בפעולות קרב רבות והיה גאה בהצלחות פלוגתו. רבים העריכוהו על עליזותו, טוב לבו ובת הצחוק שלא משה מפניו. בחופשותיו היה מספר לקרוביו על ניצחונות היחידה.
ביוני 1948 השתתף יעקב בקרב בראש הנקרה, שהייתה תחנת גבול ומשטרה בריטית שעברה לשליטת הערבים. ביום 23 במאי 1948, בסיום מבצע "בן עמי", כבשו לוחמי "כרמלי" את המקום כדי לקדם את צבא הפלישה הלבנוני ואת "צבא ההצלה" הערבי בפיקוד קאוקג'י.
ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) הצליחו הערבים שתקפו מלבנון לכבוש מחדש את ראש הנקרה. באותו יום הסתערו לוחמי "כרמלי" על המקום, והצליחו להשיבו לשליטת ישראל.
בקרב זה נפל יעקב, שהיה מוצב על גג בניין המשטרה. בן עשרים ושתיים בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנהריה.