רוט מנחם

במרס 1944 כבשו הגרמנים את הונגריה והגיעו גם לקלוז'. בעיר הוקם גטו בו נכלאו כ-18,000 יהודי האזור. תנאי החיים הקשים חוללו מגפה אשר הרגה מאות מהם. כמה חודשים לאחר מכן גורשו היהודים לאושוויץ, שם נרצחו מרביתם.
משפחתו של מנחם שולחה למחנה המוות והושמדה שם. רק הוא שרד במחנה וזכה להגיע ליום השחרור.
לאחר המלחמה חזר מנחם לעיר הולדתו והצטרף לקבוצת "להגשמה", שמנתה כ-120 צעירים יהודים ומטרתה הייתה לעלות לארץ ישראל. למרות גילו הצעיר בלט מנחם בידיעותיו – ובעיקר בשליטתו בשפה העברית – ברעיונותיו ובכישרונותיו, והיה אהוב על כולם.
לאחר תלאות רבות הצליחו כ-40 חברי "להגשמה" לעלות על הסירה "אלברטינה" – אוניית חופים קטנה שנרכשה על ידי המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה" באיטליה. בדרכה חברה לאוניית המעפילים "ברכה פולד" שיצאה מנמל מולה די-בארי כשעל סיפונה 626 מעפילים- ניצולי מחנות ריכוז וחניכי תנועות נוער קיבוציות. ההפלגה התאפיינה בתקלות רבות ובתנאי מזג אוויר קשים.
בהגיעה ללב ים נתפסה "ברכה פולד" על ידי הבריטים, נגררה לנמל חיפה, ולאחר מאבק קשה גורשו נוסעיה לקפריסין. בעקבות האירועים האלימים שהתפתחו בעת הגירוש כתב נתן אלתרמן בטורו השבועי את השיר "ברכה פולד".

בקפריסין שהה מנחם עם חבריו במשך כשנה.
בסוף שנת 1947 הגיע מנחם לחופי הארץ בשנית, וקבוצתו הועברה למחנה המעצר בעתלית. כעבור חודש שוחררו ונשלחו לקיבוץ אושה, להמשך ההכשרה. בסיומה עברו לקריית בנימין, לתקופת הכשרה נוספת שנקראה "עצמאות", לקראת העלייה לקרקע והקמת יישוב חדש בארץ.
רצף ההכשרה נקטע כאשר חברי הקבוצה נאלצו לנדב חמישה חברים לגיוס לצה"ל. שמו של מנחם לא עלה בהגרלה, אך הוא התנדב להחליף חבר שנבחר אשר היה ערב נישואיו. עם ארבעת חבריו התגייס מנחם לגדוד 21 של חטיבת "כרמלי" – חטיבה מספר 2 של ה"הגנה".
ביוני 1948 השתתף מנחם בקרב ברמות נפתלי.
רמות נפתלי שבגליל העליון נוסדה בשנת 1945 כהיאחזות פלמ"ח. בהיותה אחד היישובים היהודיים הבודדים בהרי נפתלי הייתה יישוב משלט חשוב במהלך מלחמת העצמאות, והיוותה בסיס ללוחמים הישראליים במערכה על הגליל העליון. בשל קרבתה לאחת מדרכי המעבר החשובות מלבנון לארץ התבססו באזור כוחות "צבא ההצלה" הערבי בפיקוד קאוקג'י כבר בחודשי המלחמה הראשונים, ואליהם הצטרפו ערביי הסביבה. על המקום הגנו לוחמי גדוד 21 של "כרמלי" ואיתם תגבורת מחטיבת "יפתח".
ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948), ערב ההפוגה הראשונה במלחמה, נעשה מאמץ ערבי גדול לנתק את יישובי הגליל העליון המזרחי בעמק החולה ובהרי נפתלי ממדינת ישראל הצעירה. המאמץ כלל התקפות שבוצעו הן ממזרח והן מלבנון.
בפעולה נפלו מנחם ועוד עשרים לוחמים. היישוב רמות נפתלי החזיק מעמד, והכוח הערבי נהדף סופית מהאזור באוקטובר 1948, במבצע "חירם".