אובגוש אברהם

במאי 1944 החלו הגירושים ממחנה דיטראו לאושוויץ. בין המגורשים היו הוריו של אברהם, שנספו במחנה ההשמדה.
אברהם שרד את השואה. הוא נשלח למחנה ריכוז בגרמניה, ושם זכה לראות את סוף המלחמה.
מיום השחרור עד שנת 1948 שהה במחנה עקורים בגרמניה, שם הצטרף לקיבוץ החרדי של "פועלי אגודת ישראל". הוא המשיך לעבוד במקצוע החייטות, והמתין לרגע בו יוכל לעלות לארץ ישראל ולחיות חיי חקלאות, המושתתים על רוח התורה.
שאיפתו התגשמה בשנת 1948, מעט לאחר הקמת המדינה, אז הגיע אברהם לארץ עם קיבוץ "אגודת ישראל" דרך צרפת באנייה "טטי פנמה".
מיד עם בואו, בראשית יולי 1948, הצטרף לכוחות המגן ושירת בנגב. לאחר שנפצע שכב תקופת מה בבית החולים בכפר ביל"ו. הרופא המליץ לשחררו מהצבא אך הוא סירב, ועמד על כך שישאירוהו בשירות עד בוא הניצחון.
אברהם הועבר לשירות ביחידה של חיל האוויר בתל אביב. שם, במשרד בתי המלאכה הכלליים, נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ' בכסלו תש"ט (22.12.1948).