ב-1 בספטמבר 1942 ערכו הגרמנים אקציה במשך שבוע, שבה נהרגו 18,000 יהודים. הנותרים חוסלו בנובמבר 1942. בגטו נותרו כ-500 איש, בעלי המקצוע, אשר חוסלו עד סוף 1942.
אביגדור בן ה-14 ראה בהירצח הוריו ואחותו בעת חיסול הגטו. ברגע האחרון ממש הספיק לעבור בחשאי את קו החזית לשטח הרוסי, וכך ניצל.
עם הניצחון על הגרמנים נדד אביגדור לאיטליה. בשנת 1945 עלה לארץ במסגרת "עליית הנוער".
בבואו לארץ נקלט אביגדור בחברת נוער בקיבוץ גבעת השלושה. הוא בחר שלא להצטרף להתיישבות אלא העדיף את החיים בעיר, ועבר לתל אביב. עבד בעבודות שונות בתל אביב וברמת גן.
עוד לפני מלחמת העצמאות התגייס אביגדור לפלמ"ח ועבר אימונים. עם תחילת המלחמה שירת בגדוד הרביעי ("הפורצים"), שראשוני אנשיו נמנו עם לוחמי היחידות המיוחדות.
באביב תש"ח, לקראת מבצע "נחשון", הועלה גדודו של אביגדור לאזור ירושלים, וישב בקיבוץ קריית ענבים. בהמשך צורפו לוחמיו לחטיבת "הראל" – חטיבה מספר 10 ב"הגנה", שלחמה רבות על העיר ירושלים, על היישובים סביבה ועל הדרך אליה.
במאי 1948 השתתף אביגדור בקרב בבית מחסיר במבצע "מכבי".
מבצע "מכבי" החל ב-8 במאי והסתיים ב-14 בו. מטרתו הייתה לפרוץ את המצור שהטילו הערבים על ירושלים באזור שער הגיא. במהלך המבצע פרצו לוחמי "הראל" את המחסומים הערביים בשער הגיא וכבשו את המשלטים והכפרים הערבים תוך קרבות קשים.
אחד הקרבות הקשים התחולל בכפר הערבי בית מחסיר (כיום המושב בית מאיר) ביום ל' בניסן תש"ח (9.5.1948). בקרב זה נפלו עשרות לוחמים מחטיבת "הראל" ומיחידות נוספות, ביניהם אביגדור.
